רשלנות רפואית בלידה, מידע בסיסי והכוונה

הקדמה

בעולם המשפט, רשלנות היא התנהגות שבה אדם גורם נזק ללא מחשבה ומודעות על משמעות מעשיו, ובנוסף, לתוצאות העלולות להיגרם מהתנהגותו. רשלנות רפואית בלידה היא נושא מרכזי בסוגיית התביעות  לרשלנות רפואית, פוטנציאל הנזק הוא רב ומשפיע לרוב על חייהם של האם, התינוק ושאר המשפחה. על מנת להבין לעומק מהי רשלנות רפואית בלידה, נבחן מושגים בסיסיים הקשורים לרשלנות רפואית, נבין באלו מקרים מתבצעת רשלנות בלידה, מהו הנזק העלול להיגרם ונבצע סקירה קצרה המתייחסת להגשת תביעה בעניין זה.

 

רשלנות רפואית מהי

בטרם נצלול לעניין, רשלנות רפואית בלידה עלינו להבין את המושג "רשלנות רפואית". ככלל, תחום הרשלנות הרפואית עוסק בהתנהגות הרופאים כלפי מטופליהם, כאשר ההתנהגות היא הטיפול אותו נותן הרופא למטופליו. לכל רופא, יש מחויבות כלפי החולים בהם הוא מטפל ובמידה וטיפולו גורם לנזק כפי שיובהר בהמשך, ניתן לבחון האם הנזק היה נגרם בכל מקרה, או שהתרחשותו קרתה כתוצאה מהתנהגותו הרשלנית של הרופא.

 

התנהגות רשלנית בתחום הרשלנות הרפואית כוללת מגוון רחב של התנהגויות, ביניהן:

  • מתן תרופה לא מותאמת לטיפול.
  • עיכוב במתן טיפול.
  • טעויות באבחון המובילות לטיפול שגוי, טיפול שעלול לגרום נזק גופני או נפשי למטופל ואף למוות.

 

רשלנות – חקיקה

בדין הישראלי הרשלנות הרפואית לכשעצמה לא מוגדרת בחוק. אולם, היא מבוססת באמצעות עוולת הרשלנות המוגדרת ב- §35 ו- §36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]:

 

רשלנות

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

 

חובה כלפי כל אדם

החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

מסעיפי החוק אנו למדים, כי אחד הפרמטרים לבחינת התנהגות רצויה של אדם בהקשר של רשלנות, היא הדרישה כי התנהגותו תתאם את התנהגות "האדם הסביר". מונח זה, משמש את בית המשפט כקנה מידה בשלל מקרים העולים במשפט, בין אם בתחום הנזיקי ובין אם בדין הפלילי.

בבואנו לדבר על האדם הסביר, עלינו להבין כי מדובר בהגדרה כללית אליה בית המשפט יוצק תוכן המתייחס לאופן בו היינו מצפים מאדם סביר לנהוג באותה הסיטואציה שעומדת למבחן. לפיכך, התנהגות הרופא תבחן בהקשר לשאלת הרשלנות, תוך שאלה האם האדם הסביר או הרופא הסביר במקרה שלנו, באותה הסיטואציה היה מבצע בדיוק את אותן הפעולות או שהיה בוחר לנהוג אחרת. במידה ויוכח כי התנהגות הרופא לא עמדה בקנה מידת התנהגותו של האדם הסביר יראו את התנהגותו כרשלנית.

 

העוולה, האשם, הנזק והקשר סיבתי

מושג נוסף העולה מסעיפי החוק שהובאו לעיל הוא מושג העוולה. מטרתה של עוולת הרשלנות בחקיקה היא לאפשר לאדם אשר ניזוק מההתנהגות הרשלנית לקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם לו. במידה והניזוק ירצה להראות שאכן נעשתה לו עוולה, יהיה עליו להוכיח כי התקיימו במקרה אליו הוא מתייחס נזק, קשר סיבתי ואשם.

משמעות הגורמים הללו היא כי רק במידה והניזוק יצליח להוכיח כי האשם בהתנהגותו המזיקה גרם לו נזק. ז"א, שאלמלא ההתנהגות המזיקה לא היה נגרם לו אותו הנזק. בכך, יוכח הקשר הסיבתי בין הנזק להתנהגות והמזיק יחויב לפצות את הניזוק פיצוי כספי.

 

הייחודיות של עוולת הרשלנות הרפואית

המונח המרכזי בהקשר של רשלנות רפואית הוא חובת הזהירות. משמעות מונח זה, היא כי על בית המשפט לקבוע במסגרת תביעת הרשלנות, האם בנסיבות שהתקיימו, היה על האדם לנהוג כפי שנהג, או שהיה עליו להיות זהיר יותר ולנהוג אחרת, על מנת למנוע את הנזק שנגרם.

 

לרופא יש חובת זהירות כלפי המטופל המורכבת משני פרמטרים:

  • חובת הזהירות המושגית
  • חובת הזהירות הקונקרטית

 

על פי חובת הזהירות המושגית, נקודת המוצא היא כי בידי הרופא נמצא ידע רב, אשר לא נמצא בידי המטופל. מנקודת מוצא זו, המטופל תלוי לרוב לחסדי הרופא, לרוב ללא כלים ראויים המאפשרים לו לבחון האם התנהגות הרופא היא תקינה או לא. כפועל יוצא מכך, על הרופא לנקוט בזהירות ובצורה הוגנת כלפי המטופל חסר הידע.

חובת הזהירות הקונקרטית, מתייחסת למודעות לנזק מראש. השאלה שתישאל על ידי בית המשפט בבחינתו את המקרה, היא האם הרופא יכול היה לצפות את הנזק שנגרם למטופל מראש. סיכונים שלא היה ניתן לצפות אותם מראש או סיכונים סבירים, לא יקימו חובת זהירות אל מול הרופא. לעומת זאת, אם יתברר כי הסיכון שהרופא לקח בטיפול היה בלתי סביר, והוא לא נלקח בחשבון בעת הטיפול במטופל, תקום לרופא חובה משפטית.

חשוב להבין כי לא כל הליך רפואי שמסתיים בתוצאה שונה ממה שצופתה, המשמעות היא כי בוצעה רשלנות

לסיכום חלק זה, רשלנות רפואית תקום רק כאשר היא חורגת ממתחם הסבירות של הטעויות המבוצעות על ידי רופאים בטיפול.

 

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל תחום מעולם הרפואה, כאשר אחד מן התחומים הוא תחום ההיריון והלידה. האחריות של הרפואה בתחום זה מתחילה החל מהרגע שבו האישה פונה לרופא למעקב הריון, כאשר בין היתר היא עוברת בדיקות אולטרה – סאונד, בדיקות שקיפות עורפית, בדיקות גנטיות ובדיקות גופניות נוספות במהלך כל תשעת חודשי ההיריון. מטרת הבדיקות – לוודא את תקינות העובר והאם. במידה ומתגלה בעיה עם העובר, האם תופנה לבירורים ותבצע בדיקות נוספות מעבר לבדיקות השגרתיות.

כאשר האישה מגיעה לחדר הלידה, באחריות הצוות הרפואי לנהל את הלידה בצורה המיטבית ביותר, לעיתים תוך קבלת החלטות קשות ביותר. לדוגמא: האם לבצע זירוז לידה, האם לבצע לידת מלקחיים, האם לבצע לידה מוקדמת כאשר העובר במצוקה, מהי נקודת הזמן שבעקבותיה יש לעבור לניתוח קיסרי ועוד. בכל אחד ואחד מן השלבים הללו, יש לרופאים חובת זהירות כלפי המטופל כפי שהוסבר לעיל, כאשר בכל אחד מהם יכולות להתרחש טעויות רשלניות.

 

מקרי הרשלנות הנפוצים בתחום זה הם:

  • אבחון לא תקין של הבדיקות המקדימות.
  • רשלנות לעניין זירוז או עיכוב הלידה.
  • רשלנות בעת לידת מלקחיים או ואקום.
  • התעלמות מבעיות מוניטור במהלך הלידה.
  • רופא הנעדר במקרים הדורשים את נוכחותו.

 

התנהגויות אלו עלולות לגרום לנזק זמני או קבוע לאם או לילוד ביניהם: נזק לגופה של האם, מומים בילוד ולפעמים אף למותו של הילוד.

 

תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה

לכל אחת שנפגעה או שתינוקה נפגע בהליך ההיריון והלידה, עומדת האפשרות להגיש תביעה כנגד מי שטיפל בה. מעבר לכך שהיא תקבל פיצויים כספיים שיוכלו להקל במעט על הנזק שנגרם, המשמעות היא כי ככל שיהיו יותר תביעות בתחום זה, הצוות הרפואי ידע להיזהר ובכך נוכל למנוע פגיעות נוספות.

על מנת להגיש את התביעה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ולבחון ביחד איתו  מה הם סיכויי ההצלחה של המקרה.

במידה ויוחלט כי יש סיכוי לנצח בתביעה, עורך הדין יאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי מכל הגורמים אשר טיפלו באישה. הוא יפנה לעו"ד לצורך כתיבת חוות הדעת ויגיש כתב תביעה כנגד הגורמים המטפלים, אלו יכולים להיות בתי החולים אשר אחראים על הצוות הרפואי שמטפל ברשותם, קופת חולים או תביעה ישירה כנגד הרופא המטפל.

לאחר הגשת כתב התביעה יתנהל ההליך השיפוטי כאשר בסופו יוחלט האם במקרה הנידון אכן הייתה התרשלות. הרבה מן התיקים מסתיימים בפשרה ולא מגיעים לשלב פסק הדין.

התיישנות

חשוב לשים לב כי לפי חוק ההתיישנות יש להגיש את התביעה עד כ – 7 שנים ממועד האירוע, לאחר מכן תחול התיישנות והתביעה תדחה.

 

פיצויים

לרוב, בתחום רשלנות בלידה, בית המשפט מזכה בפיצויים גבוהים לעומת שאר התחומים, דבר זה נובע מהראיה העתידית של תוחלת החיים המלאה של הילוד שנפגעה, כאשר הפיצוי אמור לסייע למשפחתו בשנות גידולו ולו עצמו בהמשך חייו.

הפיצויים עצמם יקבעו בהתאמה לנזק שנגרם ליולדת או ליילוד. בבחינת הנזק יבחנו בין היתר הנזק הפיזי, הוצאות רפואיות הנדרשות בעקבות הפגיעה, כושר ההשתכרות העתידי, בין אם של ההורים בעקבות הלידה ובין אם של הילוד. בנוסף, יבחן גם נזק הנפשי לאם ולילוד. כל אלו יבחנו על ידי התביעה וההגנה ויתרמו לקביעת גובה הפיצויים.

 

סיכום

רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום נזקים קשים לאם וליילוד. במידה ולאחר הלידה ישנה פגיעה פיזית או נפשית הנובעת מהתרשלות בהתנהגות של הצוות הרפואי המטפל, ניתן להגיש נגדו תביעה בבית המשפט על מנת שזה יפסוק לקבלת פיצויים, שיקלו על הסבל של המשפחה בהווה ובעתיד.

חדר עם רופאים

תוכן עניינים

רוצים לפרסם אצלנו באתר? השאירו פרטים ונחזור אליכם

אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות אחרונות באתר
כתבות נוספות שאולי תאהבו
רשלנות רפואית בניתוח

כשלים בניתוח יכולים להיגרם כתוצאה מחוסר מקצועיות הרופא המנתח, קבלת החלטה שגויה, טעות אנוש, מעקב רפואי לקוי או אי מתן תשומת לב לסימנים שמבטאים נזק תוך כדי הניתוח.

קרא עוד »
רשלנות רפואית בהריון
רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית מתרחשת סביבנו למרבה הצער כמעט באופן שגרתי. מידי יום לוקחים הרופאים החלטות גורליות בנוגע למצבם של מטופלים רבים, כאשר היריון הינו תחום רגיש באופן מיוחד

קרא עוד »